על תובנת היופי (האמיתי) שגיליתי בקובה…

קרה לכם שטיילתם בתרבות אחרת והרגשתם משהו שונה מהרגיל אבל לא ידעתם בדיוק מהו?

זו התחושה שאפפה אותי כששוטטתי ברחובות הוואנה, קובה. 

משהו היה חסר לי בעיניים אבל לקח לי קצת זמן להבין במה מדובר…

ואז זה הכה בי פתאום – אין סביבי פרסומות!

בחברה סוציאליסטית נטולת מנגנוני שיווק קפיטליסטים אין שום צורך בפרסומות. 

אין שלטי חוצות צעקניים, אין עשרות מגזינים אשר על שעריהם מתנוססות דוגמניות מרוטשות עד שלמות. 

אין פרסומות חוזרות ונשנות בטלוויזיה, הדוחקות בך לרכוש עכשיו מוצר כזה או אחר, כדי להיות יפה יותר, נחשקת יותר, שווה יותר…

במרחב ה"נקי" שיוצרת קובה הסוציאליסטית, בו אינך מוקפת באופן תמידי במסרים של יופי מושלם כסטנדרט להשוואה – גיליתי לראשונה חגיגה של נשיות בטוחה בעצמה ונטולת רגשי אשם וביקורת עצמית. 

היופי הנשי בקובה אינו מוגבל לאידאל יופי צר, נוקשה ואחיד (כפי שקיים אצלנו) אלא מתבטא במגוון רחב של אפשרויות: נשים רזות ומלאות, בהירות וכהות, צעירות ומבוגרות – כולן מקבלות את גופן בטבעיות, גאות בנשיותן וחשות טוב עם עצמן כפי שהנן. 

כשהבטתי בנשים אלו, בטוחות ושלמות בעצמן ללא כל רצון או צורך לשנות ולשפר את מי שהן – לא נותר לי אלא לקנא…

בחברה שלנו, המקדשת את פולחן היופי, הנעורים והרזון – ההתעסקות המוגברת במראה החיצוני הפכה להיות חלק מרכזי מחיינו ונראה כי המרדף הבלתי פוסק לשיפור המראה שלנו רק מתסכל, מכרסם בביטחון העצמי ואף גורם לנו לשנוא את גופנו "הלא מושלם". 

ילדה קובנית משחקת בבובה
סורי קרוז - פאשיניסטה בגיל 4

תופעה הרסנית זו מחלחלת בשנים האחרונות גם בקרב נערות וילדות. כבר מגיל צעיר, נחשפות ילדות קטנות למסרים המדגישים את חשיבות היופי עבורן כפקטור להצלחה ובמקום ליהנות בצורה טבעית ומשוחררת משנות הילדות המתוקות – הן מנסות "להתבגר" מהר יותר, בחיקוי התנהלות נשית שאינה תואמת את גילן.


בניגוד אליהן, ובהשפעת מודל הנשיות המשוחרר של אמהותיהן, לומדות הילדות בקובה כי לכל דבר יש זמן – נשים הן נשים וילדות הן ילדות. הפרדה זו מאפשר להן להמשיך לשחק בטבעיות (עם בובה שחורת עור, כמותן…) ולחוות את ילדותן בתמימות מקסימה.

דונטלה ורסאצ'ה
קשישה קובנית
גם הזדקנות נתפסת בקובה כתהליך טבעי במחזור החיים ולא כמשהו שיש למנוע, לעצור או לרפא כאילו היה מחלה (אצלנו קוראים לזה: אנטי-אייג'ניג).
לקשישים הקובניים יש מקום של כבוד בקרב המשפחה והקהילה. הם גאים בגילם, במסלול חייהם ובקמטים המעידים על תבונת ניסיונם בחיים ואינם מנסים להיאחז בנעוריהם בצורה שלפעמים יכולה להיראות קצת מגוחכת… 

ואם עוד לא השתכנעתם, תסתכלו שוב בשתי התמונות ותשאלו את עצמכם – מי נראית לכם יותר מאושרת?

 

הנשים הקובניות, אולי אינן חיות בשפע שמציעה התרבות הקפיטליסטית – אבל ללא ספק הן מאושרות יותר מאיתנו. משוחררות מן המרדף אחר אידאל היופי הן חוות את גופן בטבעיות ומאמינות כי היופי האמתי נמצא עמוק בפנים ואינו קשור למשקל, גיל או צבע עור.

לחצו כאן כדי לגלות עוד על פולחן היופי הנשי בתרבויות העולם 

ומה נשים מוכנות לעשות כדי להיות יפות יותר?…

Facebook
Twitter
LinkedIn
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן