שמו המקורי של הקנולי הוא Cannolu שמשמעו: צינור קטן (נגזר מהמילה הלטינית cane= צינור). ואכן, מדובר בגלילי בצק דקים ופריכים הממולאים בגבינת ריקוטה מתקתקה בתוספת פירות מסוכרים ופיסטוקים. ואם זה לא מספיק שחיתותי – הם זוכים לפידור נדיב של אבקת סוכר.
שורשיו של הקנולי נעוצים בחגיגות האביב שנערכו באירופה העתיקה, וצורתו הפאלית (שלא לדבר על הרמיזה במילוי הניגר ממנו) נועדו לסמל שפע ופריון.
מכינים את הבצק – רצוי להכין במיקסר עם וו לישה או במעבד מזון.
מערבבים את הקמח, הסוכר, הקינמון והקמח. מוסיפים את החמאה מעבדים עד לקבלת תערובת גרגרית.
מחממים שמן (בעומק של 10 ס"מ) לטיגון בסיר.
מגלגלים את האליפסות לרוחבן, סביב גלילי מתכת מאורכים בקוטר 3/4 1 ס"מ (משיגים בחנויות כלי בישול) לגלילים צרים וארוכים. למי שלא רוצה לרכוש במיוחד אפשר לחתוך מקל של מטאטא ולעטוף אותה בנייר כסף (השארתי גם ספח כדי שיהיה קל לשלוף ולהפוך בשמן העמוק).
רצוי לשמן את הגליל או המקל לפני שכורכים סביבו את הבצק.
חשוב לא לכרוך את הבצק הדוק מדי לגליל כדי שיהיה קל להסיר אותו ממנו בתום הטיגון.
מורחים על נקודת החיבור בין הקצוות מעט חלבון כדי שהגליל לא ייפתח בעת הטיגון.
