כבר 55 שנים מתעוררת העיירה סלרגיוס לחיים ביום א' השני של חודש ספטמבר לכבוד אירוע פולקלור צבעוני ומרגש במיוחד: טקס "הנישואין העתיקים של סלרגיוס".
זהו אירוע חתונה אמיתי, בו משתתפים באופן פעיל כל תושבי הכפר והכפרים השכנים במחוז כשהם מציגים בגאווה את התלבושות המסורתיות המרהיבות ועתירות הצבע של חבל קמפידאנו (Campidano).
אירוע זה לוקח אחורה בזמן את כל מי שמשתתף בו אל טקסי החתונה של חבל קמפידנו כפי שנחגגו בזמנים עברו ומדגים עד כמה התושבים מכבדים ומשמרים את סרדיניה ומסורותיה.
האירוע מתחיל בטקס ברכה של החתן ושל הכלה, המתרחש בו זמנית בבית הילדות של כל אחד מהם מול קהל של קרובי משפחה, שכנים וחברים.
אני מגיעה אל בית ילדותה של הכלה ומוצאת שם את קלאודיה, הכלה הנרגשת ואמה, כשזו מלבישה אותה בתלבושת המסורתית העתיקה מקפידה על כל פרט, גדול כקטן – מיישור הצווארון ועד אחרון התכשיטים.
"זו השמלה של סבתא רבא שלי" אומרת קלאודיה בחיוך "ומלבד ההתרגשות לקראת החתונה עם קרלו אני מתרגשת ובעיקר גאה שאנו ממשיכים מסורת בת עשרות ואולי מאות שנים, לא רק של המשפחות שלנו, אלא של קמפידאנו וסרדיניה כולה".
בזמן שהיא ממשיכה בקפדנות בטקס ההלבשה אני מבחינה בעוגת החתונה – מפלצת מרגרינה אימתנית ומצועצעת עתירת קישוטים ועיטורים אכילים בצבעים בוהקים בשילוב של לבן, וורוד וכסף!
צלילי הלאונדאס כלי הנשיפה המסורתי של רועי סרדיניה, המגיעים מבחוץ מבשרים על בואו של החתן לעתיד המלווה באביו. שניהם לבושים בתלבושת המסורתית ונראים מלאי ציפייה וגאווה כאחת.
החתן הנרגש מתייצב לצידה של אהובתו ושניהם מביטים באם הכלה העומדת מולם ובידיה קערה.
היא מברכת אותם בתפילה עתיקה לשגשוג וזוגיות טובה, משיאה להם עצות עתיקות ואזהרות אחרונות כשהיא ממטירה על ראשם חופני קונפטי (במקור השתמשו בחיטה ובמלח) כסגולה לברכה ושפע.
לבסוף, היא מנפצת את הקערה – טקס עתיק לפיוס המזל עבור אלו שעומדים להקים משפחה משלהם
עתה, שני המאורסים, אשר עדיין נחשבים כ"בודדים" ((bagadius יוצאים מבית הכלה כאשר כל אחד מהם מלווה באביו ומתחילים לצעוד אל עבר כנסיית סן ג'וליאנו.
אחריהם, נישאת העוגה המפוארת על ידי לא פחות מששה גברים חסונים, ואלו מציבים אותה בחרדת קודש על עגלת עץ מעוטרת שתובל גם היא בתהלוכה.
כל תושבי הכפר משתתפים במצעד הססגוני והעליז ברחובות הכפר כשהם מלווים בעשרות קבוצות פולקלור הכוללות מאות משתתפים הלבושים בתלבושתם המסורתית מכל רחבי האי. זהו אירוע פרטי אך הוא נחגג בהשתתפות פעילה ובהנאה רבה על ידי כל חברי הקהילה ורבים מתושבי האי.
כחלק מהתהלוכה מובלים גם חפצי הזוג הצעיר, שהם חלק מהנדוניה. בין השאר אפשר לראות את מיטת הכלולות העתיקה, אשר בשל גילה המופלג לא בטוח שתצליח לצלוח בימינו את משימתה…
כדי שלא יהיה ספק במהות המשימה – מצורפת לצדה עריסת תינוק קטנה…
בכנסייה הגדושה לעייפה ממתין הקהל כבר זמן מה לתחילת הטקס.
אין מיזוג והחום מכביד על הנוכחים הלבושים בתלבושות המורכבות. חלקם מנסים להשיב נפשם בעזרת נפנוף בתוכנייה וכולם מחכים לבוא החתן והכלה כדי להתחיל בטקס הנישואין.
טקס הנישואין מנוהל לפי כללי הטכס של הכנסייה הרומית-קתולית-ליטורגית וכמיטב המסורת העתיקה הוא נערך בסרדו, הניב המקומי הקדום.
החתן והכלה מחוברים יחד בשלשלת נישואין (“Sa Cadena”) כסמל לאיחוד גורלם זה בזו ומחויבותם הנצחית והמוחלטת. כמה סמלי……
בשיאו של הטקס מתחוללת מהומה בקהל: אבי הכלה חש ברע ומתעלף. כולם חשים אליו בדאגה ובמשך דקות ארוכות מנסים להשיב מעט אויר לנשימה ומרימים את רגליו. כל אותה העת ממשיך הכומר את הטקס בטון שליו כאילו דבר לא אירע – החתונה חייבת להימשך…
בתום הטקס החתן והכלה יוצאים כזוג נשוי רשמית (“Cojaus”). הם עומדים בפתח הכנסייה ומתקבלים במחיאות כפיים ע"י התושבים והמלווים והם משחררים זוג יונים לבנות שעפות יחד לבנות את הקן – סמל לאיחוד הזוגי של החתן והכלה שעזבו את משפחתם כדי להקים משפחה משלהם.
חוזה הנישואין נחתם בטקס מעניין במיוחד: “Promisas de is Istrangius”
החתן והכלה כותבים על גבי קלף נדרים של אהבה זה לזה ומסרים לילדיהם העתידיים והללו נחתמים בכלי קרמיקה שנשמר ע"י חברי האחווה ויימסר לזוג, או לילדיהם, רק כעבור 25 שנים.
רק בשביל זה שווה להישאר יחד!
כך נקשרים בטקס זה העבר, ההווה והעתיד – במחווה מרגשת למסורת העבר המפוארת וציפייה מלאת תקווה להתגשמות הבטחות לעתיד.
