זו שעת צהרים ואנחנו יושבות יחד, זו לצד זו על ספסל בכפר הקטן ביישה למרגלות הר השלג דרקון הירקן במחוז ליגיאנג אשר בחבל יונאן בסין.
היא משבט הנאשי ואני משבט חבשוש, ובינינו מפרידות בדיוק חמישים שנה.
אנחנו חיות בעולמות שונים ולא רק פיסית, אני מחוברת לעולם המודרני והיא מגיעה מן העולם הישן.
אבל למרות הבדלי השפה והתרבות, אנחנו מצליחות לתקשר ללא מילים ויש בינינו חיבור מלא הבנה ובעיקר חיבה רבה.
אני מגיעה לכפר מרוחק זה כדי לפגוש את הרופא המפורסם ד"ר הו שה שיו (Dr. Ho Shi xiu) – רופא בן לאום הנאשי, מומחה ברפואה סינית וידוע בכל העולם כמומחה לעשבי מרפא המחולל נסים ופלאות בחולי סרטן ובעלי מחלות כרוניות שונות שהרפואה המערבית לא הצליחה לתת להם מענה.
למרות שבספטמבר הקרוב יימלאו לו 94 שנים, ד"ר הו מנהל אורח חיים פעיל מאוד וממשיך לקבל מדי יום חולים רבים מכל קצות העולם ולטפל בהם בעזרת עשבי המרפא מההרים הסמוכים.
כאשר אני מגיעה אל המרפאה, הרופא הקשיש עסוק בקבלת קהל ואני פוגשת את בנו, הו שולונג (Ho sho long), גם הוא רופא המשלב רפואה סינית מסורתית ברפואה מערבית.
הוא נושק לגיל 60 אבל נראה צעיר בהרבה מגילו, מלא חיוניות ובעיקר שופע צחוק ואנרגיה חיובית מדבקת.
בנוסף הוא שולט במספר שפות ואפילו יודע מספר רב של מילים בעברית וכאשר הוא שומע שאני מגיעה מישראל הוא קורא לעברי בחיוך רחב: "עד 120!"
אנו משוחחים ארוכות על כוחות הריפוי של עשבי המרפא והוא מראה לי בהתלהבות רבה את הגן, בו גדלים עשרות מינים של צמחים וחושף בפניי כי הוא ואביו שוקדים בימים אלו על ספר המקטלג את כל זני הצמחים ועשבי המרפא של המחוז, פרי עבודת מחקר יסודית ורבת שנים.
"את חייבת להכיר את אמא שלי" הוא אומר "היא אישה מיוחדת במינה" ואחרי מספר דקות הוא חוזר כשלצדו ישישה קטנה וחייכנית בתלבושת מסורתית של בני הנאשי.
אנו מתיישבים על ספסל בצל העצים ואני שולפת את הטלפון הנייד כדי לצלם את שלושתנו בפורטרט משותף. כאשר היא רואה את בבואתה נעה על מסך הטלפון – היא צוחקת בפליאה ומבקשת לראות מקרוב את התוצאה.
ניכר שיש ביניהם קשר מיוחד וקרוב מאוד. הוא מקפיד לדבר אליה כל הזמן ולשמור אותה בשיחה, מתרגם לה את דבריי ומקשיב לה בתשומת לב יתרה.
"אני יודע שהיא לא עומדת לחיות לנצח ומפאת גילה המופלג – הזמן שלי איתה קצוב" הוא אומר ודמעות עולות בעיניו. "אני קשור אליה עמוקות ולמרות שאני כבר סבא בעצמי אני פוחד לאבד אותה ונאחז בכל דרך לשמור על בריאותה הפיסית והמנטלית."
"זו הסיבה שאני מתעקש שלא תיעזר במקל הליכה." הוא מוסיף "לא כדי להקשות עליה אלא כדי שתמשיך להניע את גופה. זה שומר אותנו צעירים"
בצורה דומה הוא מקפיד איתה על תרגול מנטלי קבוע.
"אמי היא בת ללאום הנאשי ומעולם לא למדה קרוא וכתוב בשפה הסינית אלא רק דונגבה – היא שפת נאשי. לפני כשנה, כאשר מלאו לה 92 שנים, התחלתי ללמד אותה אנגלית. היא חשבה שהיא לא תצליח ללמוד שפה חדשה בגילה, אבל היא לומדת כל פעם קצת ומוכיחה שאף פעם לא מאוחר מדי ללמוד דברים חדשים".
אני מביטה בהם מתרגלים יחד את השיעור בסבלנות מלאת אהבה ומעוררת השראה וכשהיא מונה אט אט את שמות האיברים באנגלית הוא מחייך אליה בגאווה גדולה!
מאוחר יותר הוא נאלץ להתפנות לעיסוקיו ומותיר אותנו ישובות בפתח הבית. אני מביטה מוקסמת בתלבושת והיא נעמדת ומאפשרת לי לצלם אותה מקרוב.
היא לבושה במכנסיים כהים, סינר לבן רקום ועל גבה מנשא אחורי הקשור ברצועות בד המצטלבות על החזה. החלק הלבן של המנשא מייצג את היום והחלק הכהה מייצג את הלילה.
לרוחב כתפיה רקומים עיגולים המסמלים את כוכבי השמיים, ובעבר עיטרו גם שמש וירח את הכתפיים, כסמל לתפישה שנשות הנאשי נושאות על גבן את היקום כולו כשהן עובדות מהזריחה ועד צאת הכוכבים.
התלבושת המסורתית מייצגת את נשות הנאשי הידועות בחריצותן ורואות בפעלתנות ערך עליון.
הן מאמינות בתפישה כי "אם יש זמן פנוי – יש להרוג אותו" והיא אכן לא מבזבזת את זמנה.
היא מובילה אותי אל מאחורי הבית שם היא ממשיכה במלאכת הכביסה אותה הפסיקה עם הגעתי.
תשכחו ממכונת כביסה! היא מכבסת כל פריט באיטיות ובסבלנות בקערת פח קטנה.
אני נדהמת לגלות שהיא גם ממשיכה לבשל ולבצע את כל מטלות הבית לבד בעצמה. בגיל 93!!!
אני מביטה באישה הקטנה והנמרצת הזו שמבצעת במסירות וענווה את מלאכתה ולא נותנת לגיל לנצח אותה – ומתמלאת השראה.
מעניין איך אני אהיה עוד חמישים שנה?…..
Jade Dragon Snow Mountain Chinese Herbal Medicine Clinic
Baisha village, Lijiang County, Yunnan province, China
